סיפורים נוספים:


	,תעלומת האוצר האבוד אבא שלי חזר מהשבי אבי חיים הגיתי ז"ל ועגנון אחים לחלב אחריות בשדרות: מאת הומינר שמואל איזו מדינה משוגעת במינה איך גיליתי את דודו דותן איך נסלל כביש טול כרם אלקוש אנקדוטה מהסליק של כפר גלעדי אספר לך הילדה בוכים בסרט הודי בחזרה הבייתה ביקור בן גוריון בעיירה קרית שמונה. גילוי מרגש במלון צליינים בעיר העתיקה. גלגולה של מצה מגיטו וורשה לירושלים גמנסיה ביאליק שלנו בחיפה. דוד בן גוריון ומנחם בגין דוד בן גוריון שינה לי את שמי 'דיינו' האחים צנחני: סיפורם של שלושה אחים הבית האמריקאי בראש פינה הברז הגענו ליפו הוא כלא את הבריטים הייתי בפלמ"ח במלחמת השחרור הייתי בפלמ"ח במלחמת השחרור הכלה והמטאטא. הכרית המכולת של ילדותי המלחמה שלא הייתה המלכה ואני המעשה והנס בצפת במלחמת תש"ח הנכד של שפירא הנסיך הקטן הסליק התלוי העם דורש צדק חברתי: מונולוג של איכר גלילי העץ של חג'ה - סיפור מהחיים מכשיר להשמדת יתושים 'הצדיק הנסתר 'מטבריה הצל של אבא הקאקאמיקה השוחה הקופסה הכחולה הקישון מפכה ומפהק הרב דב בער אליעזרוב זצ"ל הרדיו הרדיו הראשון במעברה הרהורים על גלעד שליט. השירים וארץ ישראל שהתחלפו לי ויקרא שמו בישראל חברי מוסטפה טללי רצון טרומפלדור והפרה ימות המשיח ימי הצנע יקירתי לא על הלחם לבדו לוליק מספר על מקור שמו לכה דודי מהי בשבילי מדינת ישראל ? מוסר עבודה מים גנובים מיץ פטל מנהיג תן לחם מעשה בעז משחזרת הטעמים משפט שלמה של ניסים בכור אלחדיף ניגון של מים חיים ניירות במים נס לא כל שכן במערת אליהו נסיעה ברכבת סיפור אל ג'ין ( השד ) סיפור 'בר המצווה' של שמוליק כהן סיפור העליה לארץ ישראל סיפורו של תותח הדוידקה ספינת הדיג ניצן ספינת הדייג נאמן עין העצמאות על התקשורת על ספרו הראשון של זאב וילנאי פגישה בניכר קולנוע עדן - גן עדן של אשליות קופסת הכסף שהצילה קופת ק.ק.ל שיר שיר עלה נא שלוות הנפש שנית מסדה לא תיפול

המספר משה מאור בסדנת המספרים 2009 במוזיאון חצר היישוב הישן בירושלים. צילום: יהודה עצבה

עמוד הבית » סיפורים » סיפורי ארץ ישראל » החתונה של הורי

החתונה של הורי

נכתב על ידי: משה מאור

הורי, נפגשו בפעם הראשונה במחנה המעצר בקפריסין לאחר שנעצרו עם עליתם לארץ בשנת 1947. אבי שוחרר מהמחנה לפני קום המדינה והגיע כבר באותה שנה ואילו, אימי הועברה לעתלית במהלך 1948 ושוחררה עם שחרור כל המעפילים מהמחנה. לאחר השחרור עברו הורי לגור ביחד בצריף בדרך נווה שאנן בחיפה, הצריף שהיה של הורי לסקוב שהיה הרמטכ"ל.

התקופה היתה קשה מאוד מבחינה כלכלית, עבודה לא , הייתה כמעט ואימי עבדה בנקיון בבית חולים בכרמל שאינני זוכר את שמו, ואילו אבי עבד בעבודות מזדמנות. הרעב היה דבר נפוץ והיו ימים שממש לא היה מה לאכול.

יום אחד החליטו הורי שהם רוצים להתחתן ופנו לרבנות בחיפה. הרבנות בחיפה שכנה אז בבנין מיוחד ברחוב ארלוזרוב. מבנה זה שקיים עד היום, שימש את הרבנות לפחות עד שנת 1978 שנת נישואי ולאחר מכן עבר למקומו החדש בחיפה.

בפגישה עם הרב נקבע מועד הנישואין והרבנית אשת הרב אמרה לזוג המאושר להביא כיבוד: יין ועוגות .אבל מה לעשות, להורי לא היה את הכסף לקנות את המוצרים האלה ולכן הרבנית אמרה שהיא תביא את הכיבוד על חשבונה.

מאחר והורי היו לבד בארץ, לא היו מספיק משתתפים למניין לטכס החופה.

מה עשה אבי?

ירד לרחוב ואמר לכל אחד שראה שהוא מזמינו לחתונה כאשר הכיבוד יין והעוגה על חשבונו. כאמור המצב היה קשה לכולם וכאשר האנשים שמעו שיש יין ועוגה, לא הססו והשלימו את המנין החסר.

החתונה עברה בשלום ולמחרת, אימי נסעה לכרמל לבית החולים להמשיך בעבודת הניקיון ואבי המשיך לחפש עבודה.

תמונת ההורים. אוסף משה מאור

י', חשון, תשע"ה. 3.11.14