ספינת הדייג נאמן: מאת אסא בנתור.

השנים שנים ראשונות לאחר קום המדינה ולדוד יצחק גסנר ספינת דייג.

סיפורה של ספנית דייג זו הינו סיפור של הישוב העברי בהתהוותו. באותם ימים וגם בימים שלפניהם,ביישוב היהודי, כל המוסדות השלטוניים אולם עדיין לא מעוצבים בצורתם דהיום.

אחת החברות ביישוב המתעצב בשם "נון" (לא החברה לשימורי דגים) שתפקידה היה לדאוג לחלבונים מן החי ליישוב. סיפקה ספינות דייג, ציוד דייג, כגון רשתות וכד' לקופרטיבים שהוקמו ע"י אנשים אשר ראו בים את פרנסתם ודך חייהם.

דודי יצחק גסנר ועוד 4 חברים לאחר סיום שרותם במסגרת עליה ב' הקימו קופרטיב ע"מ למצוא את פרנסתם מעבודה בים. כ"א מארבעת חברי הקופרטיב הנו דמות ססגונית בפני עצמו. אחת הדמיות הציורית היה אדם בשם קרל פיץ ,גרמני נוצרי שאביו הידוע בשם "קפטן פיץ". גרמני נוצרי שהיה רב חובל בצי הצללים של עליה ב'.

שמה של הספינה נגזר משמה של חברת נון כך שכ"א מהספינות שהועברה ע"י החברה לקופרטיבים הייתה חייבת לשאת בשמה 2 אותיות "נ". הספינה הייתה בנפח של 30 טון, בנויה עץ אלון בציפוי עץ אורן. הספינה הייתה ספרטנית במהותה ללא כל אביזרי נוחות, למעט דרגשי שינה באזור החרטום, ששמו פוקס הולל (מאורת השועל) וכוך בישול זעיר.

החיים היו ספרטנים במהותם כפי שאפשר לראות שהארוחה הנוכחית נכנסת מצד אחד והארוחה הקודמת יוצאת ישר לים מצד שני במחזור רציף. שלל הדגה היה סביר ומהפלגה של 10 יממות הייתה לפעמים הספינה חוזרת עם כ 100 ארגז של סוגים שונים של דגים,ועוד דגים נוספים גדולים במיוחד.

כילד קטן במוצאי השבתות היתי נכנס לנמל ת"א ומחכה להגעתה של הספינה מההפלגה, את הספינה הייתי מזהה ע"פ אורותיה כאשר היגיעה לטווח ראייה באופק.

במסגרת פעילותה של הספינה היא והצוות עברו הרפתקאות שונות ומשונות, סכסוכים עם חיל הים המצרי, הרפתקאות בהפלגות דייג למפרץ מרסין שבתורכיה, אולם על כך עוד יסופר. הספינה סיימה את חייה בדרך כל הספינות ובאחת ההפלגות טבעה.

 בנתיים בגרתי, אך תמיד שמרתי על קשר עם הים והיה לי חלום לבנות ספינה. בניתי ספינה לבד במו ידי. לספינה ניתן השם "נאמן" זיכרון לנאמן הראשונה.

הערה: הסיפור נרשם ונשלח לאתר על ידי ד"ר אסא בנתור, איש ים ותיק שאף בנה בעצמו את הספינה נאמן ומביא את סיפורה. הסיפור שובץ באתר ב - כב' שבט, תשס"ח. 29.1.08.