סיפורים נוספים:


	אבא שלי חזר מהשבי אבי חיים הגיתי ז"ל ועגנון אחים לחלב אחריות בשדרות: מאת הומינר שמואל איזו מדינה משוגעת במינה איך גיליתי את דודו דותן איך נסלל כביש טול כרם אלקוש אנקדוטה מהסליק של כפר גלעדי אספר לך הילדה בוכים בסרט הודי בחזרה הבייתה ביקור בן גוריון בעיירה קרית שמונה. גילוי מרגש במלון צליינים בעיר העתיקה. גלגולה של מצה מגיטו וורשה לירושלים גמנסיה ביאליק שלנו בחיפה. דוד בן גוריון ומנחם בגין דוד בן גוריון שינה לי את שמי 'דיינו' האחים צנחני: סיפורם של שלושה אחים הבית האמריקאי בראש פינה הברז הגענו ליפו הוא כלא את הבריטים החתונה של הורי הייתי בפלמ"ח במלחמת השחרור הייתי בפלמ"ח במלחמת השחרור הכלה והמטאטא. הכרית המכולת של ילדותי המלחמה שלא הייתה המלכה ואני המעשה והנס בצפת במלחמת תש"ח הנכד של שפירא הנסיך הקטן הסליק התלוי העם דורש צדק חברתי: מונולוג של איכר גלילי העץ של חג'ה - סיפור מהחיים מכשיר להשמדת יתושים 'הצדיק הנסתר 'מטבריה הצל של אבא הקאקאמיקה השוחה הקופסה הכחולה הקישון מפכה ומפהק הרב דב בער אליעזרוב זצ"ל הרדיו הרדיו הראשון במעברה הרהורים על גלעד שליט. השירים וארץ ישראל שהתחלפו לי ויקרא שמו בישראל חברי מוסטפה טללי רצון טרומפלדור והפרה ימות המשיח ימי הצנע יקירתי לא על הלחם לבדו לוליק מספר על מקור שמו לכה דודי מהי בשבילי מדינת ישראל ? מוסר עבודה מים גנובים מיץ פטל מנהיג תן לחם מעשה בעז משחזרת הטעמים משפט שלמה של ניסים בכור אלחדיף ניגון של מים חיים ניירות במים נס לא כל שכן במערת אליהו נסיעה ברכבת סיפור אל ג'ין ( השד ) סיפור 'בר המצווה' של שמוליק כהן סיפור העליה לארץ ישראל סיפורו של תותח הדוידקה ספינת הדיג ניצן ספינת הדייג נאמן עין העצמאות על התקשורת על ספרו הראשון של זאב וילנאי פגישה בניכר קולנוע עדן - גן עדן של אשליות קופסת הכסף שהצילה קופת ק.ק.ל שיר שיר עלה נא שלוות הנפש שנית מסדה לא תיפול

עמוד הבית » סיפורים » סיפורי ארץ ישראל » תעלומת האוצר האבוד

תעלומת האוצר האבוד

נכתב על ידי: יהודה עצבה

מעשה מתוך הספר: 'מעשה האדמה ושני השכנים'

אופנים אלה סיפר הישיש בגאוה – הם של כרכרת הזהב. 'ערביאת אל דהב' כך נקראה הכרכרה שנשאה עמה שלושה שקים מלאים מטבעות זהב – התשלום השנתי לחייל הסולטאן התורכי ששירתו באזור בימי מלחמת העולם הראשונה.
רצה הגורל וביום התשלום ממש, עוד בטרם פרקו את המשא הכבד, החלה פלישת האנגלים לאזור. הצבא התורכי התמוטט וחייליו התפזרו לכל רוח. בו ביום שבה העגלה על עקבותיה, לכיוון דמשק.

עד מהרה הבינו החיילים התורכים שאין טעם להאיץ בסוסים משום שעל כל צעד ושעל נראו חיילים בריטים חמושים בנשק כבד, והיה זה רק עניין של זמן עד שיגלו אותם ומותם יהיה בלתי נמנע. לכן, בעיקול הדרך ליד המושבה כנרת פנו ימינה בדרך העפר, חפרו בעומק האדמה והטמינו את השקים המלאים, לא לפני שקבעו לעצמם נקודת ציון. את העגלה עצמה גררו לעבר הכנרת ושם הטביעו אותה.
אני הוסיף זילברשטיין הישיש – זכיתי לפרק את הגלגלים ולהביאם לביתי למזכרת.

המשך הסיפור היה בפי אחות רחמניה בבית חולים בצפון. היא ידעה לספר על חייל תורכי פצוע שהובא לטיפולה. החייל היה על ערש דווי ותיאר בפניה בפירוט רב את מקום הטמנת הזהב. הסימן המובהק שנתן לה כנקודת ציון היה שני עצי הדקל הגבוהים מול האגם. לאות הוקרה על טיפולה המסור ציווה להעניק לה את שקית העור שברשותו.

כאשר פתחה האחות את שקית העור ראתה לתדהמתה כי הוא גדוש מטבעות זהב נוצצות – הוכחה לאמיתות סיפורו של החייל הפצוע.
הזהב לא התגלה עד היום, אך סיפורים על אודותיו ממשיכים להתגלגל מפה לאוזן.

למרבה האירוניה עשרות רבות של עצי דקל פזורים לאורכה ולרוחבה של הכנרת. מתחת לכולם נערכו חיפושים וחפירות, אך הם העלו חרס.
על פי נוסח אחר הוטבעה הסירה על תכולתה באגם ובזכותה נחשפה אחת התגליות המרעישות שהביאה למשיית סירה עתיקה מתקופתו של ישו המושיע הקדוש. מוזיאון מיוחד הוקדש לסירה ולסיפור חשיפתה.

הערה: כותב שורות אלה היה לפני שנים רבות ביד בן צבי ובמוסדות מחקר נוספים יחד עם טוביה הלוי מי שהיה ראש המועצה כנרת במטרה להתחקות אחר חומר תיעודי בעניין.

אוצר זהב.

כ', אלול, תשע"ד. 15.9.14