יהודה: חיים חצב, מספר סיפוריה של טבריה, מה תספר לנו עכשיו?
חיים: אני נזכרתי עכשיו באיש אחד מאוד יקר, שהיה קבצן, קבצן, מקבץ נדבות. הגיע לטבריה לפני ארבעים שנה בערך, לבד, אף אחד לא יודע מאין בא ולאיפוא הולך, ובאמת הוא לא הלך הוא ישב.
ישב ברחוב הראשי של טבריה ליד מקום שמוכרים בורקסים וכל יום חוזר הביתה, זה לא בית, הוא גר באיזה מרתף של בית כנסת. איפוא שם את הכסף בכספת, מה זה הכספת? פחים גדולים של חמוצים. וככה ממלא את כל המרתף מרתף של חסידי רייסין בבית כנסת בטבריה.
למה הוא גר שם? כי לא צריך לשלם וגם כן הוא היה נוסע במוניות, כל הנהגי מוניות היו אומרים לו: אברם לאן אתה רוצה, ניקח אותך, עלינו.
זה מהבורקסים אומר לו: אתה רוצה בורקסים, אני אתן לך, עלי. וככה איך אומרים, הוא רק מקבל ומקבל ומקבל.
יום אחד עוברת אישה וכמו שאומרים בטבריה 'בוכה בכי', ובוכה, בוכה, בוכה. קם אברם רץ אחריה, כמה שהוא היה אז, בן שבעים פלוס. אומר לה: גברת למה את בוכה?
אומרת לו: אני אגיד לך למה אני בוכה, אני אלמנה עם חמישה ילדים, שיהיו בריאים, בלי עין הרע. ובדיוק שבוע הבא בר מצווה לילד, ואין לי כסף לא לתפילין ולא למסיבה וכלום.
אמר לה אברם: תשמעי, כמה כסף את צריכה למסיבה ולכל הדברים?
אמרה לו: מה אתה עושה צחוק, אתה קבצן.
אומר לה: גברת כמה כסף את רוצה?
אומרת לו: שלושים אלף, בעצבים.
אומר לה: אין בעייה, תני לי את הכתובת שלך, היום בערב אני מביא לך שלושים אלף.
-באמת?
-כן.
אומרת: אולי נס גדול היה פה.
גומר אברם את היומית שלו, הולך אברם למרתף של הבית כנסת ומתחיל לרוקן הכל מהכספת של הפחים של החמוצים.
שלושים אלף שקל במטבעות וזה כבד. צריך מונית ספיישל, קורא לאברם אחר, נהג מונית.
אומר לו: תשמע אני צריך להגיע ליד חברת החשמל של טבריה, אישה אחת מחכה לי.
אומר לו: אישה הה, מה יש לך איתה?
אומר : בלי כוונת זדון.
אומר לו: יאללה, ניקח אותך.
לוקח את השקים מלאים המטבעות המשקשקות לאישה הזאת והיא רואה אותו והיא לא מאמינה.
אומרת לו: עכשיו איך אני אודה לך, איך?
אומר לה: תשמעי אני בטבריה עשרים שנה קבצן, אף אחד לא הזמין אותי, לא לברית מילה, לא לבר מצוה, לא לחתונה, כלום, כלום.
מה אני ראש העיר?, אני סגן ראש העיר? מה אני מנכ"ל? אני קבצן. מה אני? למה שיזמינו אותי?
אומרת לו: מה זאת אומרת, אתה מוזמן למסיבה שלי.
אומר לה: בסדר, אני אבוא.
300 איש מזמינה הגברת למסיבה, יש תקציב, יש כבר ספונסר, הכל בסדר.
והוא יושב בשולחן הכבוד, ליד האישה וליד הילד שהגיע בשעה טובה למצוות. יושב אברם, הקבצן.
כל האנשים שנכנסים אומרים לה: גברת מה זה הדבר הזה? כל מי אחד שאת רואה ברחוב את מזמינה?
הם הלכו והתלבשו והסתרקו וכמו שאומרים בטבריה 'קנו הופעות'
אמרה להם: כמו שאתם הוזמנתם, גם הוא הוזמן. לא סיפרה להם למה, בכמה.
נגמרה המסיבה ובטבריה אין סודות. ידעו כולם מי היה הספונסר, מי היה האיש שמאחורי ההפקה הזאת.
אמרו: גם אנחנו נלך נבקש ממנה משהו, אם הוא נתן לה שלושים אלף, אולי גם לנו ייתן משהו. וכל מיני נתמכי לשכת הסעד בטבריה, וכל מיני נזקקים וכל מיני כאלה שאין להם ביטוח רפואי, וצריכים לעבור ניתוח והכל.
כולם הולכים לרחוב הגליל, לרחוב הראשי של טבריה לאברם.
- תשמע אתה יכול לתת לנו איזה אלפייה, אין לנו תנור, אין לנו זה, אין לנו זה, וצריך לעבור ניתוח. וצריך זה, וצריך זה וזה והוא נותן, למה לא.
בקיצור כל מה שהוא אסף לו בפחים של החמוצים נגמר לו אחרי כמה חודשים ואז הוא הלך לעולמו.
זה סיפור אמיתי.
כי אני מגיע לשבעה ואומרים לי: אתה יודע, הבן אדם הזה לא היה לו מניין, היינו צריכים לשלם כסף לאנשים שיבואו למניין.
זאת אומרת איפוא נעלמו כל האנשים האלה שהוא עזר להם?
בטבריה אמרו: הם לא ידעו, למה לא שמו מודעת אבל. מה יכתבו, אברם הקבצן מת?
אמרתי: קודם כל אני אפרסם את הסיפור, ואז כשפרסמתי אותו, אמרו לי: אדוני, חיים חצב, זה הבן אדם הזה הוא לא היה קבצן, הוא היה 'צדיק נסתר' הוא נשלח הנה, זה לא סתם, הייתה לו משימה.
ובאמת אחרי חמש שנים אמרתי לחבר שלי, שהוא היום סגן ראש העיר בטבריה: בוא נפרסם מודעת אבל ונזמין את כל אלה שהוא עזר להם, נראה כמה יבואו. אומר לי: אף אחד לא יבוא, שכחו אותו.
- למה ישכחו אותו? הוא לא עשה משהו? ופרסמנו את המודעה ובאו 70 איש.
ואז עלינו על קברו וראינו שם משהו מאוד מוזר. כל הכסף, מלא מטבעות, מישהו רצה להחזיר לו, (שפעם נתן לו )
אז הוא אמר: הבן אדם עכשיו לא יהנה מזה הוא מת. אבל אלה שבאים לקבר שלו. בטבריה יש הרבה צדיקים שבאים להשתטח על קברם, הרמב"ן, ורבי מאיר בעל הנס ורבי עקיבא ורבי זה ורבי זה. ויש גם את 'רבי אברהם'.
הקבצן הנדבן.
שמו לו על הקבר, אמיתי, איזה שלוש מאות ארבע מאות שקל במטבעות ואמרו: מישהו, במקום שילך לכספומט ואין לו כרטיס, יבוא לאברם ויקבל ממנו את הכסף.
גם במותו הוא ממשיך לנדב.
|
|
|
|
קבר רבי מאיר בעל הנס. 2015. צילום יהודה עצבה
|
© כל הזכויות שמורות
|