באחת העיירות בארגנטינה, הקהילה היהודית ארגנה בפעם הראשונה נשף פורים מרהיב. זה היה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. שנה שלמה ארכו ההכנות. כולם רצו שנשף זה יזכר המון זמן. כל הקהל לבש בגדים חגיגיים כיאה לנשף, הגישו ארוחה כיד המלך ויינות משובחים על שולחנות ערוכים עם מפות מעומלנות וסכו"ם של כסף וגביעים מאיכות משובחת. הביאו אחת התזמורות הכי טובות שהרקידו כל הלילה את הנוכחים. הדובדבן שבקצפת הייתה בחירת מלכת אסתר בפעם הראשונה בעיירה. כל העלמות בגילאי ה-20 חלמו להבחר כמלכת אסתר של הנשף. לכל אחד מאנשי ועד הקהילה הייתה מועמדת מובילה. בין הצעירות שהגיעו לנשף, הגיעה גם צעירה בשם שיינע. היא, הוריה והאחים שלה היו חדשים בעיירה. זאת הייתה הופעתם הראשונה בפומבי. שיינע לא זכתה לתמיכה של נבחרי הציבור ולכן לא היה לה כמעט סיכוי. הקהל הרב שהיה במקום הבחין בנתוניה והציעו לכלול אותה בין המועמדות לכתר. ההתמודדות הייתה קשה מאד (סוג של תחרות ריאליטי). הרבה זמן עבר עד שהשופטים הודיעו לציבור על החלטתם. כל הבנות המתינו בקוצר רוח לדבר השופטים. הם התחילו לכסוס ציפורניים. כל אחת מהן הייתה משוכנעת שהיא הזוכה. הדקות עברו, והמתח גבר. עבר הרבה זמן עד שהשופטים הודיעו לציבור על החלטתם. הם התווכחו ביניהם ולא הגיעו לאחדות דעים. פתאום אחד מהם קם, הקיש על אחת הכוסות וכולם שתקו והמתינו בציפייה רבה להודעה שכל כך חיכו. בסופו של דבר, הכריזו על שיינע כעל מלכת אסתר של הנשף.. היא באמת הייתה ראוייה לתואר כפי שתוכלו להתרשם מהתמונה המצורפת ואגלה לכם סוד: שיינע הייתה אמי ז"ל. לפני 7 שנים, כששאלתי אותה על ארוע זה היא אמרה לי שזה היה אחד מהזכרונות היפים של חייה.